חוּט שֶׁהִשְׁחִילוֹ לְמַחַט אֲפִילוּ קָשׁוּר מִכָּן וּמִכָּן אֵינוֹ חִיבּוּר לְבֶגֶד. 44b הַחוּט חִיבּוּר לְבֶגֶד וְאֵינוֹ חִיבּוּר לְמַחַט. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה תְּרַוֵיהוֹן אָֽמְרִין בְּקָשׁוּר מִכָּן וּמִכָּן. מִּילֵּיהוֹן דְּרַבָּנָן פְּלִיגִין דְּאָמַר רִבִּי בָּא רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. הַמַּמְתִּיחַ צְדָדָיו בַּשַּׁבָּת חַייָב מִשּׁוּם תּוֹפֵר. וְיֵימַר מִשּׁוּם תּוֹפֵר וּמִשּׁוּם קוֹשֵׁר.
Pnei Moshe (non traduit)
מיליהון דרבנן. דלקמן פליגין על ר' יונה ור' יוסה דהאמר ר' בא ור' ירמיה בשם רב לקמן בפ' י''ג דשבת הממתיח צדדיו בשבת שמתח צדדי החוט בהבגד שהיה נכווץ בו ומתחו על פני הבגד חייב משום תופר ואי אמרת דקשירה בעינן וה''נ עד שיקשר ראשי החוט א''כ ויימר משום תופר ומשום קושר אלא דלא בעינן קשירה בהדי תפירה:
בקשור מיכן ומיכן. התם בשבת קאי על הא דתנן באבות מלאכות התופר שתי תפירות דוקא אם קשור הוא החוט מכאן ומכאן דאי לאו הכי אינו מתקיים:
החוט חיבור לבגד ואינו חיבור למחט. כלומר דאנן בעינן שיהא החוט חיבור לבגד ולא שיהא חיבור למחט דזה לא מועיל כלום הלכך אע''פ שהוא קשור מכאן ומכאן לצד המחט והמחט חחוב עמו בבגד לאו כלום הוא דלא מיקרי חיבור להחוט עם הבגד:
אפי' קשור מכאן ומכאן. כלומר אם תחב המחט בבגד עם החוט ולא חזרו אלא הניחו כך אע''פ שהחוט קשור מכאן ומכאן אינו חיבור לבגד:
חוט שהשחילו למחט. שהכניסו והורידו לנקב המחט ומלשון משחילין הוא בפ''ה דיו''ט:
רִבִּי יִרְמְיַה בָּעֵי. הוּא וּבְנוֹ מַהוּ שֶׁיִּצְטָֽרְפוּ בְּכִלְאַיִם. הֵיךְ עֲבִידָא. הוּא לְבִישׁ מָאנִין דַּעֲמַר. וּבְרֵיהּ לְבִישׁ מָאנִין דְּכִיתָּן. נְסָב פִּיסְקֵי דְּעִמֶּר וְעָֽגְלָהּ עַל תְּרַַוֵּיהוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְהָהֵן נוֹ נָשׁוּךְ. רִבִּי חַגַּיי בָּעֵי. הוּא עַצְמוֹ מַהוּ שֶׁיִּצְטָרֵף בְּכִלְאַיִם. הֵיךְ עֲבִידָא. הוּא לְבוּשׁ דַּרְדְּסִין דַּעֲמַר בְּחָדָא רִיגְלַייָא. וְדַרְדְּסִין דְּכִיתָּן בְּחָדָא רִיגְלַייָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְהָהֵן נוֹ נָשׁוּךְ. לָא צוֹרְכָא וְלֹא הָיוּ בְרָאשֵׁי פְּצַעִיּוֹת יְהַב סִיפְלֵנִי דְמַרְטוּט דַּעֲמַר עַל חָדָא וּסְפְּלֵנֵי דְמַרְטוּט דְּכִיתָּן עַל חָדָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְהָהֵן נוֹ נָשׁוּךְ. אֵין לָךְ אָסוּר אֶלָּא נָשׁוּךְ בִּלְבַד.
Pnei Moshe (non traduit)
הדרן עלך אינו אסור וסליקא לה מסכת כלאים. בריך רחמנא דסייען מריש ועד כען:
אמר ר' יוסי וההן נו נשוך. בתמיה ולא צורכא אלא היו בראשו וכו' וזה הכל מתמיהת ר' יוסי הוא וכדמסיק על זה ג''כ א''ר יוסי וכו' וכלומר לא היה צריך לך עדיין להסתפק אלא נמי בכגון זה אלא אם היו בראשו פצעות וחבורות ונתן איספלנית ורטיה של סמרטוט צמר על האחת ושל פשתן על האחרת האם נמי תיבעי לך אם זה הוי כלאים אתמהא וה''ה באיבעיא דילך כן כללא דמלתא אין לך אסור משום כלאים אלא נשוך בלבד שיהו הצמר והפשתים נושכות ומחוברות זה עם זה באיזה חיבור או בקשירה וכל הני אינן נשוך זה עם זה ואין כאן כלאים כלל:
הוא עצמו וכו'. כדמפרש ואזיל שהיה לבוש דרדסין דעמר מנעל או אנפלאות של צמר ברגלו האחת ובשל פשתן ברגלו השנייה אם זה מצטרף לכלאים ויהא אסור:
הוא ובנו מהו שיצטרפו בכלאים. כדמפרש ואזיל היך עבידא וכו' שאם אחד מהן לבוש בגד צמר ואחד מהן לבוש בגד פשתן ולקח פיסקי דעמר ועגלה על תריהון וכרכן עליהן ודעימר לאו דוקא אלא ה''ה פיסק דכיתן מהו שיעשה זה כלאים ואסורין לילך ביחד כשהפיסק של הכריכה עליהן. א''ר יוסי וההן נו נשוך. בתמיה וכי זהו חיבור והלא אינו נשוך זה בזה:
רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שַׂק. הָא סַל לֹא. אַשְׁכַּח תַּנֵּי הַסַּל וְהַשַּׂק וְהַקּוּפָּה. מִצְטָֽרְפִין בְּכִלְאַיִם. אוֹהָלִים אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם כִּלְאַיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
אשכח תני. בחדא ברייתא הסל והשק וכו' דלאו דוקא שנו במתני' השק והקופה אלא ה''ה שאר כלים מצטרפין זה עם זה לכלאים:
הא סל לא. אבל אם החתיכה של מין הא' מחוברת להסל אינה מצטרפת עם אותה שבקופה מכיון דבשתיהן לא שייך בהו ביטול:
לא שנו אלא שק. דמבטל ליה להחתיכה להשק והלכך מצטרף הוא לכלאים עם החתיכה שבקופה ואע''פ שאותה חתיכה שמחוברת להקופה לא מבטל לה להקופה דאין שייכות חתיכת בגד לקופה מ''מ הואיל דחתיכה שמחוברת לשק שייך בה ביטול להשק מצטרפת עם החתיכה של הקופה לכלאים:
אָמַר רִבִּי סִימוֹן טַעֲמָא דְרִבִּי יוֹסֵי עַל יְדֵי שְׁלִישִׁי מְלַאכְתּוֹ מִתְקַייֶמֶת. מַה רִבִּי יוּדָה כְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר הָאוֹרֵג שְׁלֹשָׁה חוּטִין בִּתְחִילָּה וְאֶחָד עַל הָאָרִיג חַייָב. אָמַר רִבִּי עוּלָּא. טַעֲמָא דְרִבִּי לִיעֶזֶר תַּמָּן עַל יְדֵי שְׁלִישִׁי מְלַאכְתּוֹ מִתְקַייֶמֶת. בְּרַם הָכָא פָּחוֹת מִכֵּן מִסְתַּתֵּר הוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
אמר ר' סימון טעמא דר' יהודה. כצ''ל דקאמר עד שישלש משום שעל ידי שלישי שמכניס ומוציא וחוזר ומכניסו עד פעם שלישי מלאכתו מתקיימת שמתקיים החוט בבגד:
אמר ר' עולא. דלא היא דלא דמי כלאים לדינא דשבת בענין הזה דתמן טעמא דר''א שע''י החוט השלישי מלאכתו מתקיימת ובפחות מיכאן אינה מתקיימת אם הוא בתחילת האריגה וס''ל לר''א בשבת מלאכה המתקיימת בעינן אבל הכא בכלאים דמשום חיבור הוא טעמא דר' יודה מפני שבפחות מיכאן מסתתר הוא שיכול לסתור בקל ולהוציא החוט ולא הוי חיבור לדידיה עד שישלש ומיהו באורג מודה הוא לרבנן דהתם דלעולם שיעורו בשני חוטין דבהכי מיקרי אריגה ומיהת מלאכה מיקריא:
מה ר' יודה כר' אליעזר. אם ר' יודה בשיטת ר''א קאי דס''ל בריש פרק י''ג דשבת דהאורג בתחילה אינו חייב עד שיארוג שלשה חוטין ואם ר' יודה ס''ל נמי בשבת כוותיה דר''א באריגה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source